#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע מותר לעשות מדורה להתחמם גופו או מים לרחוץ ביו""ט?"	"1) תוס' והר""ן ס""ל דמותרים משום מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') [ויש להביא סמך לזה מגמ' ברכות (נ""ז ע""ב) ג' דברים אינם נכנסים בגוף האדם והגוף נהנה מהם, סיכה רחיצה ותשה""מ, ומבואר בגמ' (כ""ב ע""א) דתשה""מ הוי רק מתוך, ומסתבר דה""ה סיכה ורחיצה (ר""י באק)]<br>2) הרמב""ם ס""ל דלגבי רחיצה וסיכה אמרינן דהוו כשתיה והוי אוכל נפש ממש אבל להתחמם גופו הוי רק מתוך (שעה""צ ס""ק ב') [ובפיה""מ (פ""ב מ""ד) משמע דכל הנאת הגוף הוי בכלל אוכל נפש (ערוה""ש סע' א')], וזהו הרמב""ם לשיטתו דלית ליה מתוך אלא בהוצאה והבערה<br>3) הרשב""א והב""ח ס""ל דאפי' להתחמם גופו הוי בכלל אוכל נפש ממש (מ""ב ס""ק א', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן תקיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחם הבית כשאין הקור גדול כ""כ 1) ע""י ישראל 2) ע""י עכו""ם?"	"1) הרמ""א הביא תשובת המהרי""ל (סי' קס""ו) דמחמיר דאין זה שוה לכל נפש [ומ""מ אם המאכלים נקרשים מחמת הקור מותר מפני אוכל נפש (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ד'), ועוד מבואר ממהרי""ל דאם יש שם ילדים שמצטערים הרבה מותר], ומ""מ מסיים הרמ""א דנוהגין להקל, וביאר הגר""א (ס""ק ג') דהמשנה סותם להקל לעשות מדורה ולא חילקו בין קור גדול או לא, דהיינו שעיקר מלאכת הבערה בשביל קור הוי שוה לכל נפש ולא קפדינן אם קור גדול או לא (מ""ב ס""ק ז'), ולמעשה משמע ממ""ב (ס""ק ב') דנוהגין להקל כסיום הרמ""א, וכן פשוט להערוה""ש (סע' ז') דמותר 2) כתב המג""א (ס""ק ב') דמשמע ממהרי""ל דמותר ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק ב') [ודייק מדכתב המהרי""ל דאסור גמור ליהודים לחמם בית החורף ביו""ט] {ואע""פ שבעלמא דבר שאינו שוה לכל נפש אסור אפי' ע""י עכו""ם הכא שאני שאינו ברור דאינו נחשב כשוה לכל נפש וכמ""ש הרמ""א}"	סימן תקיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא ספר שרק מקצת בני אדם יכולים לקרות?	"כן דעצם הקריאה שוה לכל אדם, וה""ה שמותר לבשל תבשיל שרק מקצת בני המדינה אוכלים (שש""כ פי""ט הע' ה')"	סימן תקיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא לצורך רפואה?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') הוכיח מפנ""י (שבת ל""ט ע""ב) לגבי עישון דלצורך רפואה מקרי שוה לכל נפש, אבל הנשמת אדם (כלל צ""ה אות ב') כתב דאינו שוה לכל נפש, וכן משמע מדאסרו רפואה ביו""ט גזירה אטו שחיקת סממנים ש""מ דאסור לטחון לצורך רפואה, וכן נקט רשז""א (שש""כ פל""ג סע' כ""ה) {ויש לדחות דחיישינן שיטחון לצורך ימים רבים}"	סימן תקיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחם מים לצורך רחיצת 1) כל גופו 2) פניו ידיו ורגליו 3) שאר אברים?	"1) לא [ואפי' כדי לרחוץ אבר אבר], וביארו תוס' דאין זה שוה לכל נפש [ובעצם הוי איסור דאורייתא אבל משום הואיל ומקלעי אורחים הוי רק מדרבנן (שו""ת רע""א סי' י""ז ד""ה גם)], ולפי הרמב""ם הוי שוה לכל נפש ואסור מדרבנן משום גזירת מרחצאות (מ""ב ס""ק י' וס""ק י""ג) א""נ ס""ל דלא בעינן שוה לכל נפש (ערוה""ש סע' ג') [ומוגמר אסור דלא רצו חז""ל להתיר אלא לצורך אוכל נפש ולא לריח (ערוה""ש סע' י')] 2) כן דלכו""ע שוה לכל נפש [והיינו עד wrist and ankle (רשב""א שבת ל""ט ע""א)], וביה""ל (ד""ה ידיו) מפקפק קצת ברגליו בזה""ז אבל העלה דלפי הרא""ש והרשב""א דמקצת שאר אברי הגוף מותרים בודאי אין להחמיר ברגליו 3) כפשוטו אינו שוה לכל נפש ואסור, וכן מוכח ממאירי, וכן משמע מחינוך, אכן החמד משה רצה להביא ראיה מרמ""א לעיל (סי' שכ""ו) דמותר לחמם מים עד כדי רחיצת רוב הגוף, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה אבל) דאינו ראיה דהתם מיירי לגבי האיסור דרבנן דרחיצה וכאן מיירי לגבי האיסור דאורייתא דחימום מים, ואפי' להרמב""ם ודעימיה דס""ל דחימום מים הוי איסור דרבנן מ""מ משמע דאסור לחמם מים לשאר אברים [ולגבי רחיצה לצורך מצוה המחבר (יו""ד סי' קצ""ט) משמע דמקיל, והש""ך (שם) הביא המשאת בנימין דמחמיר], אבל בסוף הביה""ל הביא ראיה מרא""ש ורשב""א דמותר לחמם מים לשאר אברים, וכ""כ השע""ת בשם המחזיק ברכה, וכן נקט הנוב""י (תניינא סי' כ""ה) {ומביה""ל (ד""ה ידיו) משמע דהוא סניף להקל}"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המים אינם ראוין לשתיה?	"אפ""ה מותר להחם המים לפניו ידיו ורגליו (מ""ב ס""ק ח') [ודלא כחד מ""ד בירושלמי דלפי ב""ה צריכים להיות ראוין לשתיה (שעה""צ ס""ק ז')]"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחם 1) לצורך חולה שאין בו סכנה 2) לצורך תינוק 3) להדחת כלים?	"1) לפי תוס' אסור דהוי דררא איסור דאורייתא [אלמלא הואיל], ולפי הרמב""ם דהוי רק איסור דרבנן יש מקום להקל, אבל למעשה כתב השעה""צ (ס""ק ט') דמותר ע""י שינוי 2) כתב הרמ""א דאסור [אע""פ שהיינו רביתיה מ""מ לא מקרי שוה לכל נפש (שעה""צ ס""ק י""ד)], ואפי' ע""י עכו""ם דהוי שבות דשבות [ואפי' להשיטות דהוי רק איסור דרבנן (שעה""צ ס""ק ט""ז)], אבל במקום חולי קצת יש להתיר (מ""ב ס""ק י""ג) {דסומכין על הרמב""ם דהוי רק איסור דרבנן}, והערוה""ש (סע' ה') מקיל אפי' ע""י ישראל בשעת ההכרח דלענין תינוק הוי שוה לכל נפש, ולפי הרמב""ם לא שייך גזירת מרחצאות בתינוק 3) כן (רמ""א)"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפתוח הברז לפניו ידיו ורגליו אם עי""ז יגרום שעוד מים צוננים יכנסו לתוך הבוילר?"	"עי' מש""כ לקמן (סי' תקי""ד סע' ב') דיש לדון בזה הרבה ויתכן דתלוי בצ""ע בשעה""צ, אבל למעשה נוהגין להקל, ויש מוסיפין דעדיף טפי אם עושה כן מבעוד יום ועדיין יש הואיל על המים הנכסנים [וכ""ת א""א להשיג מים אלו בלא פתיחת הברז עוד הפעם וא""כ לא שייך להשתמש במים אלו לאורחים, תי' ר""א קרופניק שיכול לפתוח הברז על הבוילר גופה להוציא המים חמים ממנו]"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה לחמם מים לצורך רחיצה?	"אם צריך מים חמים לשתות מותר להוסיף בה מים בשביל רחיצה (רמ""א), ודוקא קודם שהעמידה על האש (מ""ב ס""ק י""ד) [דלא כדרישה דמקיל לצורך קטן להוסיף מים אח""כ (שעה""צ ס""ק ""ח)], ועל פי זה יש מקילין להכניס כלי מלוכלך לתוך המקלחת אבל ספר שיעורי הלכה (ספכ""ב) לא ניחא בזה דהוי הערמה ניכרת וכמ""ש ברמ""א (סי' תק""ג) ומ""ב (שם ס""ק י""ב) דאסור לבשל הקדירה לאחר שאכל דהוי הערמה ניכרת, וכ""ת דיש עצה לפתוח הברז במטבח לרחוץ הכלים ובאותה שעה גם יפתח הברז במקום הרחיצה נראה דאין זה עצה דמיד נתרבה הכניסה של מים צוננים לתוך הבוילר והא ראיה דלא נתקטנו המים היוצאים במטבח כשהוא פותח הברז במקום הרחיצה, ועי' מש""כ עוד עצה."	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אינו מותר לחמם מים לכל הגוף משום ריבוי שיעורים דפניו ידיו ורגליו?	"כן הקשה רע""א (על המשניות), ותי' השפ""א דאה""נ אינו אסור אלא מחמם המים בב' קדירות, ורשז""א (מאורי אש פ""א ענף ו' סע' ד') תי' דההנאה בכל הגוף אינו דומה לפניו ידיו ורגליו וכשהוא רוחץ כל הגוף הנאה זו אינו שוה לכל אפי' לגבי פניו ידיו ורגליו."	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחמם לכל גופו בזמנינו?	"החוט שני (יו""ט פט""ו ס""ק א') כתב דאפי' בזמנינו אינו שוה לכל נפש דהרי אינה נצרכת בכל יום, ובמקום אחר (פ""ב ס""ק ב') כתב דחז""ל קבעו דאינו שוה לכל נפש והשתא נתרבו המפונקים, אבל רשז""א (שלחן שלמה ס""ק ג', שש""כ פי""ד הע' כ""א) כתב דמצינו בתשה""מ וזיעה דא""צ כל יום ממש, וכן מצינו לגבי עשיית מדורה דמותר אפי' אם אינו קר כ""כ, ומבואר שם דתלוי אם ביסוד הוא דבר שצריך לכל נפש אבל אין נפק""מ בפרטי אם הוא שוה לכל, וממילא בזה""ז רחיצת כל הגוף אינו דבר של תענוג אלא דבר הרגיל וכפשוטו שוה לכל נפש [ואדרבה רחיצת פניו ידיו ורגליו אינו שוה לכל נפש (ר""י באק)], ורק בזמן המ""ב לא היה להם מקום רחיצה בביתם ולפיכך לא היו רגילין לרחוץ תמיד, וע""ע בפסק""ת (אות ז') דהביא משמרת המועדות דרק נהגו לרחוץ אבר אבר אלא שהמפונקים רחצו כל גופם בבת אחת, אמנם מסיים הפסק""ת דלמעשה אין להקל כנגד הלכה מפורשת אפי' אם המציאות נשתנה, והוסיף הגרא""י סורשר שליט""א [ור' אפרים פרידמאן] דלפי הרמב""ם אסור משום גזירת מרחצאות ואין נפק""מ אם הוא שוה לכל נפש."	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ כל גופו במים צוננים?	"כן דלא גזרו אלא בחמין, וצריך ליזהר מסחיטה, ובשבת גם צריך ליזהר מהוצאה (ערוה""ש סע' ח'), ועי' מש""כ לעיל (סי' שכ""ו סע' ז') לגבי המנהג"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרחוץ כל גופו במים 1) שהוחמו ביו""ט 2) שהוחמו מערב יו""ט?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-35f93d8b6f2539dbe407782c134e0204389e1f43.jpg"">"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרחוץ תינוק ביו""ט?"	"כתב הרמ""א דמותר לרחוץ תינוק ביו""ט דהיינו רביתיה [והמג""א (ס""ק ז') ס""ל דלפי הרמ""א עצמו דמחמיר ביו""ט כשבת אין להקל אף לקטן {והא דמקלינן לרחוץ תינוק ביוה""כ דהיינו רביתיה היינו בצוננים או רק פניו ידיו ורגליו (עם ר""י באק)}, אבל שאר אחרונים חולקים עליו וס""ל דיו""ט קיל משבת (מ""ב ס""ק י""ח, שעה""צ ס""ק כ""ג)], ומיהו כתב המג""א (ס""ק ה') דזהו דוקא בקטן שרגיל לרחוץ בכל יום, והמ""ב (ס""ק י""ח) כתב דבעת הצורך יש להקל אפי' אם אינו רגיל לרחצו בכל יום {ונראה דבמים שהוחמו ביו""ט אין להקל בקטן שאינו רגיל וכמו שסותם המ""ב (ס""ק י""ב) להחמיר כהמג""א, אבל במים שהוחמו מערב יו""ט אז יש מקום להקל בעת הצורך וכמ""ש המ""ב (ס""ק י""ח), וכן מצינו ברע""א דמקיל במצטער דוקא במים שהוחמו מאתמול}"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצטער?	"הביה""ל לעיל (סי' שכ""ו סע' א') הביא רע""א דמקיל לרחוץ במים שהוחמו מערב שבת ויו""ט"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמבטיה שבבית?	"כתב האור לציון (ח""ג פכ""א אות א') דאין זה בכלל מרחץ דלא שייך גזירת הבלנים אלא במקום מרחץ ציבורי ולפי המחבר מותר להשתטף בו {ולפי הרמ""א מותר אבר אבר} [ויש מחמירים שלא לסמוך על האור לציון באמבטיה ממש אבל מקילין ב-shower stall דלא מקרי מקום רחיצה אלא מקום שטיפה (ר' אפרים פריעדמאן)]"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בכל אופן?	"מותר [ואפי' אם הוחמו באיסור כדי לרחוץ כל גופו (ביה""ל ד""ה להחם) {דאינו נהנה ממעשה יו""ט דהרי מותר להחם מים אלו לצורך פניו ידיו ורגליו}], אבל לא ירחצם במרחץ שמא יבא לרחוץ שם כל גופו (ב""י בשם ארחות חיים, מ""ב ס""ק ט') {וזהו אפי' באמבטיה שבביתו דהוא מקום שדרכו לרחוץ שם כל גופו (פסק""ת אות ו'), וכאן אין שייך ההיתר דאור לציון הנ""ל דהתם מיירי לגבי גזירת בלנים ובזה היה מקיל כשהוא מרחץ פרטי אבל כאן הגזירה הוא שלא לרחוץ כל גופו ובזה אין חילוק בין פרטי וציבורי}, ויש מקילים אם יש עליו מלבושים דלא חיישינן שיבוא לרחוץ כל גופו (הלכות המועדים פט""ו הע' 1)"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מטפחת בתוך המים תחת התינוק?	"אם אינו נקי אסור משום שרייתו זהו כיבוסו אלא צריך לעשותו ע""י עכו""ם, ואפי' בנקי יש מחמירים ולפיכך אף בזה טוב לעשותו ע""י עכו""ם וכמ""ש לעיל (סי' ש""ב סע' י') (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לטבול במים חמים?	"כתב המ""ב (ס""ק י""ט) דכמה אחרונים מחמירים שהמים יהיו פושרים ולא חמים"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לצורך טבילת נשים, האם מותר להחם מים 1) בליל יו""ט 2) ביו""ט ראשון לצורך ליל יו""ט שני?"	"1) ע""י ישראל אסור, וע""י עכו""ם אע""פ שיש מחמירים מ""מ מצדד המ""ב (ס""ק י""ט, שעה""צ ס""ק כ""ה) להקל דלפי הרמב""ם אפי' רחיצת כל הגוף הוי שוה לכל נפש ורק אסור מדרבנן, ועוד כתב הבית מאיר (יו""ד סי' קצ""ז) דלהפיג צינת המים הוי שוה לכל נפש אפי' לתוס', והערוה""ש (סע' ו') כתב דאפי' ע""י ישראל הוי שוה לכל נפש ולא שייך גזירת מרחצאות 2) אין להקל אפי' ע""י עכו""ם אלא אם שותה מהמים ואין להוסיף להמים לאחר שהועמד על האש (מ""ב ס""ק י""ט), ואע""פ שהוא הערמה מ""מ יש להקל ע""י עכו""ם לצורך מצוה (שעה""צ ס""ק כ""ו), ואם זה לא שייך כתב הערוה""ש (סע' ו') דמותר ע""י גוי בלא הערמה דיכול לסמוך על העיטור דאמירה לעכו""ם מותר במלאכה דאורייתא במקום ביטול פריה ורביה "	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים שהוחמו ע""י בוילר (boiler)?"	"עי' מש""כ לעיל (סי' שכ""ו סע' ג') דרע""א (שם) ושש""כ (פי""ד הע' י""ב) ואור לציון (ח""ג פכ""א אות א') ס""ל דהוי כמים שהוחמו מערב יו""ט, והאג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ה אות א') ס""ל דהוי כהוחמו ביו""ט, ויש תוס' ישנים (שבת ל""ט ע""ב) דמחמיר אבל עיי' בשבט הלוי (ח""א סי' נ""ח, ח""ג סי' ל""ג וסי' מ""ז, ח""ד סי' ל""א, ח""ז סי' ל""א) דדן אי חיישינן להתוס' ישנים {ולענין מים צוננים שנכנסים לבוילר באמצע יו""ט אע""פ שהם דברים שיש להם מתירין מ""מ בטלים הם דהם נתערבו מיד וכמ""ש בשמ""ק ב""ק (ס""ט ע""א) ורמ""א (יו""ד סי' ק""ב סע' ד') ומוזכר במ""ב לעיל (סי' ש""כ ס""ק י""ד) [ועי' מש""כ לעיל (סי' של""ה) אם אמרינן קמא קמא בטל], אבל עדיין יש לאסור משום איסור בישול על המים שנכנסים לבוילר דלמעשה אנן נקטינן דרחיצת כל הגוף אינו שוה לכל נפש}"	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה, אם יש עצה לרחוץ בזה""ז?"	"נראה דיש עצה לפתוח הברז בחמים לרחוץ רגליו [וכמ""ש הביה""ל דאפי' בזה""ז יש להקל לחמם בעבור רגליו] ואח""כ יניח החמין יוצאים כדי שיוכל לרחוץ כל גופו [ואין זה הערמה ניכרת דדרך בני אדם לרחוץ רגליהם באמבטיה, וכאן לא שייך קושיית רע""א דהוא מיירי כשרוחץ כל גופו בבת אחת אבל הכא בתחילה רוחץ רק פניו ידיו ורגליו ואח""כ כל הגוף], ומצד האיסור רחיצה המים יהיו פחותים מחמימת הרוק דדינם כצוננים ובזה ליכא חשש רחיצה במרחץ, וגם א""צ לעשות אבר אבר, וגם ליכא חשש במים שהוחמו ביו""ט. אכן, עדיין יש לדון מצד סגירת הברז דאם המים צוננים לא נתבשלו מיד משעת כניסה נמצאת כשהוא סוגרו הוא מבשל המים, אמנם אם צריך עוד חמים באותו יום יהא מותר לסוגרו [והחמים שנוטלים בסוף היום הוו מועטים ונתבשלו מיד בכניסה ולפיכך מותר לסוגרו]."	סימן תקיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאדם לטבול לטומאתו?	"אע""פ שאסור לטבול כלי משום דנראה כמתקן מנא מותר לאדם לטבול מפני שנראה כמיקר (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ')"	סימן תקיא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עושין מוגמר ביו""ט?"	"לכו""ע אסור לגמר בהם הבית וכלים, ולעשות מוגמר להריח לר""ג מותר אבל קיי""ל כרבנן דאף בזה אסור דאינו שוה לכל נפש"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגחלת של 1) עץ 2) חרס 3) מתכת?	"1) אם מבעיר הגחלת אסור משום מבעיר, ואפי' אם הובער כבר אסור משום כיבוי כשמפזר הבשמים עליהם (מ""ב ס""ק כ""ב) 2) אע""פ שלא שייך כיבוי אלא מדרבנן [ובזה י""ל דמותר לצורך שמחת יו""ט וכמ""ש לעיל במ""ב (סי' תק""י ס""ק ט""ו)] כאן אסור משום דקא מוליד ריחא לתוך החרס (מ""ב ס""ק כ""ב, שעה""צ ס""ק ל""א) 3) השעה""צ (ס""ק כ""ח) מצדד להקל דלא שייך ביה כיבוי [אלא מדרבנן והתירו משום שמחת יו""ט כהנ""ל], וגם לא שייך מבעיר על הבשמים דהוי בשינוי, וגם לא שייך מוליד ריחא לתוך המתכת, אבל הביא רא""ה דמשמע דאסור, ומסיים וצ""ע"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לגמר הבית?	"איתא בגמ' דמותר לעשן בשמים מערב יו""ט לתוך כלי ברזל מלא נקבים ופוקקין הנקבים, וביו""ט פותחין הנקבים ונמצא הבית מתגמר מאליו, וזה מותר אפי' בשבת (מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות ריח טוב בפירות?	"איתא בגמ' שמותר [ואפי' על גחלת של עץ], וזהו אפי' אם הפירות ראוין לאכילה והוא מקתנן יותר [וזהו הציור דפליגי בהו האמוראים בגמ' וקיי""ל כרבא לקולה (שעה""צ ס""ק ל""ב)] (ב""י, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ד), לפי רש""י מפני שהיא תיקון פירות ושוה לכל נפש [דאפי' עניים מתאוין לזה אלא שאינו מצוי אצלם כמו בשר צבי], ולפי""ז מותר אפי' להבעיר הגחלים, ולפי הרי""ף (ורמב""ן) מותר מפני שאינו מלאכה דליכא כיבוי דסופו להבעיר, וממילא ליכא מבעיר ג""כ, וגם ליכא מוליד ריח דאינו מכוין אלא להכשיר האוכלים, אבל לפי""ז אסור להבעיר הגחלים בשביל זה (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא ממיתוק חרדל דאמרינן דאסור על גחלת של עץ?	"תי' הב""י מפני שאפשר מאתמול דדרכו לעשותו להרבה ימים, וכ""כ המ""ב לעיל (סי' תק""י ס""ק י""ד) דיש סוברים דמותר אם א""א מאתמול ויש סוברים דאפ""ה אסור דעשוי לימים רבים"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסחוף כלי מבוסם על בגדים?	"לא מפני שהוא מוליד ריח (רמ""א)"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכרוך אתרוג בבגדים?	"כתב המג""א (ס""ק י""א) דאינו יכול לכורכו בבגד חדש דקא מוליד ריחא לתוכה אבל מותר להחזירו לבגד שהיה כרוך בו מקודם דאינו מריחו יותר (מ""ב ס""ק כ""ו) [ועי' מש""כ המ""ב לקמן (סי' תרנ""ח ס""ק ז') דבשעת הדחק יש מקום לסמוך על הרמב""ן ויש""ש דס""ל דמותר בכל אופן שאינו מכוין להוליד בו ריח, וכן מצינו לעיל (סי' שכ""א) דמותר לדוך פלפלין בבגד]"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מותר למלול עשבים?	"איתא בגמ' (ביצה כ""ג ע""א) ריחא מיהא איתא ואסופי הוא דקמוסיף (מג""א ס""ק י""א)"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן בשמים לתוך המים לברכת כהנים?	"לא משום מקא מוליד ריח (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ח), והשע""ת (ס""ק ז') הביא החכם צבי (סי' צ""ב) דמקיל דבאוכלים ומשקין לא שייך מוליד ריח [וגם לא שייך צביעה], ועי' מש""כ לעיל סי' קכ""ח"	סימן תקיא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשתות טיטו""ן (smoking) ביו""ט?"	"כתב הביה""ל (ד""ה אין) ע""פ השע""ת (ס""ק ה') בודאי צריך ליזהר מכיבוי [שלא לדחוף הנשרף בקיר ושלא לכבות הנייר שהדליק בו], ולגבי הבערה יש בזה מח' אחרונים אם הוא שוה לכל נפש, הפנ""י (שבת ל""ט) והכתב סופר (או""ח סי' ס""ו) אוסרים דהרבה בני אדם נמנעים מזה וגם נשים בדרך כלל אינם מעשנין [השע""ת הביא שאמר חסיד גדול שלא יפה להחמיר כיון שרגיל בו מצטער ביו""ט ומונע משמחת יו""ט], ויש מקילין ביו""ט שני אבל אין למחות ביד המקילין אפי' ביו""ט ראשון, ודוקא במקומות שרגילין בה דהוי שוה לכל נפש, והערוה""ש (סע' י""א) מקיל כמו זיעה דהוי לבריאת הגוף, ואינו דומה למוגמר דהוי רק למפונקים דבזה אדרבה המפונקים אינם סובלים שתיית טיטו""ן, ולמעשה הרבה פוסקי זמנינו מחמירים בזה דהרופאים אומרים דאינו טוב לבריאות (קובץ תשובות ח""ב סי' ל""ב, מנחת שלמה ח""ב סי' י' וסי' נ""ח אות ו'), והאג""מ (או""ח ח""ה סי' ל""ד) כתב דבעל נפש ראוי להחמיר, והאור לציון (ח""ג פ""כ אות ב') מקיל"	סימן תקיא סעיף ד		
